כבר למעלה מ- 2000 שנה ידוע הדבר שחולי אפילפסיה מאוד רגישים. לאדם החולה באפילפסיה קיימת נטייה להפרעות במצב רוח יותר מאדם שאינו חולה באפילפסיה (אפילפסיה ומצבי רוח, מאמר של האגודה האמריקאית לאפילפסיה).
מדוע זה קורה?
ההתקפים מתרחשים לרוב באזור מסוים במוח האחראי על רגשות ועבור אנשים רבים בעיות במצב רוח הן חלק מהאפילפסיה. בנוסף לכך, הטיפול התרופתי לעיתים אף מחמיר את המצב.
איך הדבר בא לידי ביטוי? נטייה למצבי רוח קיצוניים:
התוצאה: תחושת אשם ואחריות מוגזמות
תחושה זו מובילה להתמקדות יתר בבעיה אותה מזהה חולה האפילפסיה המובילה ל:
אז מה אפשר לעשות?
ללמוד, לתרגל ולהתאמן על גישה אחרת. כי הכל מתחיל ונגמר בראש, תרתי משמע.
מדוע זה קורה?
ההתקפים מתרחשים לרוב באזור מסוים במוח האחראי על רגשות ועבור אנשים רבים בעיות במצב רוח הן חלק מהאפילפסיה. בנוסף לכך, הטיפול התרופתי לעיתים אף מחמיר את המצב.
איך הדבר בא לידי ביטוי? נטייה למצבי רוח קיצוניים:
- דיכאון
- חרדה
- התקפי זעם
נוספים לכך הקשיים האובייקטיביים בהם ניתקל חולה האפילפסיה:
- חוסר היכולת לצפות את בואם של התקפים מראש.
- בעיות זיכרון וקושי בקליטת מידע חדש שלעיתים נובע הן מהתקפים והן מהתרופות.
- תלות בסובבים- מגורים, נהיגה, פרנסה.
- תלות בטיפול רפואי- תרופתי.
- הגבלה במציאת עבודה.
- קושי בכניסה להריון.
- תגובת הסביבה למחלה.
- מידת ההשלמה עם המחלה מצד חולה עצמו.
תחושה זו מובילה להתמקדות יתר בבעיה אותה מזהה חולה האפילפסיה המובילה ל:
- מחסור בגמישות מחשבתית.
- קושי באימוץ נקודות מבט חדשות ושונות.
- קושי בראיית התמונה הגדולה.
- מחסור ביצירתיות.
אז מה אפשר לעשות?
ללמוד, לתרגל ולהתאמן על גישה אחרת. כי הכל מתחיל ונגמר בראש, תרתי משמע.
- להקטין סיכונים ידועים מראש- להקפיד על שינה, הימנעות משתיית אלכוהול, נטילת סמים (עדיף גם ללא סיגריות) לאכול בריא ומאוזן, להוסיף לתפריט אימוני כושר (לאן את רצה?) ותרגילי נשימה
- להציב יעד- בלי להגדיר יעד בצורה ברורה, לא תדעו לאן אתם הולכים וכשתגיעו לשם לא תדעו שהגעתם. זה מזכיר לי סיפור זן- הסוס דוהר מהר, ונראה שהאיש הרוכב על הסוס ממהר למקום חשוב. אדם נוסף, העומד לצידי הדרך קורא, "לאן פניך מועדות?", הראשון עונה, "אינני יודע! שאל את הסוס!". אל תתנו לסיפור זה להיות הסיפור שלכם, פעלו להגדיר בצורה ברורה את היעד שלכם.
- לבקש עזרה- ביהדות אומרים "עשה לך רב...", משמע, לבקש עזרה מאדם שצעד בדרך בה אתם רוצים לצעוד, טעה, שגה, עלה, הצליח, ושעושה את מה שאתם רוצים לעשות כבר שנים והיום הוא כאן כדי להעביר את זה הלאה. בסוגיה זו דן אחד המאמנים החשובים היום, טוני רובינס, שעונה לשאלה- למה צריך מאמן/ מדריך?
- לתרגל חשיבה חיובית- כבר ציינתי בפוסט קודם (איך אימון אישי יכול להועיל בהתמודדות עם אפילפסיה?) כי בכל דבר רע יש דבר טוב, התפקיד שלכם הוא ללמוד את הכלים שיאפשרו לכם להתמקד בטוב.
זכרו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה